בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן לאחרונה בתיק רת"ק 74469-01-25 שחר גורביץ נ' אלברטו גבסו ובניו בע"מ, בו נדונה השאלה האם אירועי מלחמה ומצב חירום ביטחוני יכולים להצדיק איחור של חברה קבלנית במסירת דירה בהתאם להסכם שנערך עם הרוכשים?
הרוכשים טענו כי החברה הקבלנית לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוזה הרכישה. על פי הסכם הרכישה, הדירה הייתה אמורה להימסר לרוכשים בחודש דצמבר 2023, אך בפועל נמסרה רק בחודש יוני 2024. לטענת הרוכשים, האיחור לא נגרם בשל מלחמת חרבות ברזל, שכן החברה הקבלנית פיגרה בלוחות הזמנים גם קודם לכן, ואף הצליחה למסור דירות בבניינים סמוכים במועדים מוקדמים יותר.
לפיכך, לעמדת הרוכשת האיחור של למעלה מחצי שנה לא היה מודק ומגיע להם פיצוי בגין כך.
מנגד, החברה הקבלנית טענה כי העיכוב נגרם אך ורק בשל מלחמת חרבות ברזל, הגבלות פיקוד העורף ומגבלות שהוטלו על ידי עיריית אשקלון. עוד טענה החברה הקבלנית כי מנהל העבודה גויס למילואים, כי הפרויקט נפגע משברי יירוט, חלק מקבלני המשנה הפסיקו את פעילותם ועובדים זרים רבים עזבו את הארץ.
עוד טענה החברה הקבלנית כי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) מאפשר את דחיית מסירת הדירות עד לחודש אוגוסט 2024.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, והסביר כי על אף שהמצב הביטחוני הקשה על המוכרת להמשיך בבנייה, החברה הקבלנית לא הוכיחה את הקשר בין המלחמה לבין העיכוב באמצעות יומני העבודה, ואף לא הסבירה כיצד הצליחה למסור דירות בבניינים אחרים במועדים מוקדמים יותר.
עם זאת, בית המשפט התייחס לקשיים האובייקטיביים שנוצרו בעקבות הלחימה וקבע כי יש לתת משקל לקשיים שנוצרו בקיום חוזים בתקופת המלחמה. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת הרוכשים פיצוי נמוך בלבד.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת הרוכשים לפיה מצב הלחימה שנכפה באופן פתאומי על צדדים לחוזה, אינה בבחינת "כוח עליון" או כי הנחיות פיקוד העורף אינן בבחינת "כוח עליון" והדגיש כי כל החלטה אחרת היא למעשה דרישה משפטית מאזרחי ישראל להעדיף קיום חוזים מסחריים על פני שמירה על חייהם ועל חיי אחרים.
עוד קבע בית המשפט כי הצדדים לחוזה לא צפו את התקיפה ביום 7.10.23 ואת משמעויותיה ומדובר בהפתעה שהיא בבחינת כוח עליון, זאת, אף אם בעיר אשקלון צריך לצפות למצבי לוחמה אחרים, פחות עצימים ויותר קצרים, כפי שהיו בשנים קודמות.
הרוכשים, בין היתר, טענו כי העיכוב במסירת הדירה אינו נובע מכוח עליון. בית המשפט דחה טענה זו של הרוכשים וקבע כי מצב הלחימה, אשר נכפה באופן פתאומי על צדדים לחוזה, אינה בבחינת "כוח עליון" או כי הנחיות פיקוד העורף אינן בבחינת "כוח עליון". כל החלטה אחרת היא למעשה דרישה משפטית מאזרחי ישראל להעדיף קיום חוזים מסחריים על פני שמירה על חייהם ועל חיי אחרים.
הכול מתוך הנחה כי המצב בו ניתנות הנחיות מסוג זה הוא מצב פתאומי ומפתיע. דומני כי ניתן לקבוע שהצדדים לחוזה לא צפו את התקיפה ביום 7.10.23 ואת משמעויותיה ומדובר בהפתעה שהיא בבחינת כוח עליון. זאת, אף אם בעיר אשקלון צריך לצפות למצבי לוחמה אחרים, פחות עצימים ויותר קצרים, כפי שהיו בשנים קודמות.
לבסוף, בית המשפט המחוזי קיבל את טענות החברה הקבלנית ודחה את בקשת רשות הערעור. בפסק הדין נקבע כי מלחמה אינה נסיבה שפוטרת באופן אוטומטי מלקיים את התחייבויותיו, וכי יש להוכיח קשר ישיר בין מצב לחימה לבין העיכוב.
במקרה זה מצא בית המשפט כי הקבלן לא יכל להמשיך בבנייה עקב הנחיות פיקוד העורף, מחסור בקבלני משנה ושיקולי בטיחות מוצדקים, וכי בנסיבות העניין יש להתחשב בקשיים האובייקטיביים בעת לחימה.
לקריאת פסק הדין, נא ללחוץ כאן.
סקירה זו כוללת מידע תמציתי בלבד שנמסר רק למטרות אינפורמטיביות. המידע כאמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.



