רשות ניירות ערך ממשיכה לקדם בחינה מחודשת של משטר הדיווח החל על תאגידים מדווחים. במסגרת זו פורסם לאחרונה הדוח הסופי של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, הכולל המלצות לשינויים משמעותיים באופן הדיווח של תאגידים מדווחים.

ההמלצות מבקשות לעצב מחדש את משטר הדיווח של החברות הציבוריות, תוך מיקוד חובות הגילוי במידע מהותי למשקיעים, צמצום דרישות גילוי עודפות והתאמת הדיווחים להתפתחויות הטכנולוגיות ולשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית.

לצד זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בהמלצות בלבד, אשר אינן משנות את המצב המשפטי הקיים.

הרקע לפרסום הדוח

הוועדה הוקמה במטרה לבחון האם מתכונת הדיווחים הנהוגה כיום ממשיכה לשרת באופן מיטבי את ציבור המשקיעים ואת שוק ההון. במסגרת עבודתה בחנה הוועדה את הדין בישראל ובמדינות נוספות, קיימה הליך של שיתוף ציבור ונפגשה עם נציגי חברות ציבוריות, גופים מוסדיים, אנשי אקדמיה ובעלי מקצוע נוספים.

מסקנתה המרכזית הייתה כי במהלך השנים נוספו דרישות גילוי רבות, אשר הובילו להתארכות משמעותית של הדוחות התקופתיים ולהכבדה על התאגידים המדווחים, מבלי שהדבר הוביל בהכרח לשיפור איכות המידע העומד לרשות ציבור המשקיעים.

עיקרי הממצאים

הוועדה הצביעה, בין היתר, על מספר ליקויים במתכונת הדיווח הקיימת:

• הכללת מידע שאינו מהותי, או מידע כללי שאינו ייחודי לתאגיד.
• כפילות בין פרקי הדוח התקופתי לבין הדוחות הכספיים.
• היעדר ניתוח ניהולי מספק של התוצאות העסקיות.
• מבנה דוחות שאינו מקל על איתור מידע ועל שימוש בכלים טכנולוגיים.
• ריבוי דיווחים מיידיים גם ביחס לאירועים בעלי חשיבות מוגבלת.
• היעדר התאמה של מערכת הדיווח לעיבוד מידע באמצעות כלי AI.
• גידול משמעותי בהיקף הדוחות התקופתיים לאורך השנים.

ההמלצות המרכזיות

הוועדה מציעה שינוי תפיסתי באופן הדיווח של חברות ציבוריות, ובין היתר ממליצה על:

• קביעת מבנה ברור ואחיד לדוחות התקופתיים, תוך הגדרה ברורה של מטרת כל פרק.
• מיקוד דרישות הגילוי במידע מהותי ובעל ערך למשקיעים.
• ביטול כפילויות בין פרקי הדוח לבין הדוחות הכספיים.
• החלפת דוח הדירקטוריון ב"דוח הנהלה", אשר יכלול ניתוח עסקי ופיננסי מנקודת מבטה של הנהלת החברה, לרבות שימוש במדדי KPI (מדדי ביצוע מרכזיים) ומתן גילוי למתודולוגיית החישוב שלהם.
• קידום מעבר לפלטפורמות דיווח דיגיטליות מתקדמות, אשר יאפשרו ניתוח יעיל של המידע גם באמצעות מערכות בינה מלאכותית (AI).

בתחום הדיווחים המיידיים ממליצה הוועדה, בין היתר:

• להאריך את פרק הזמן העומד לרשות תאגידים להגשת דיווח מיידי.

• לבחון דחייה של מועד הדיווח על התקשרות מהותית עד לחתימת הסכם מחייב.
• לאמץ מודל של "אין תגובה" ביחס לפרסומים בתקשורת, בכפוף לחריגים.
• לצמצם חלק מחובות הדיווח הנוגעות להחזקות בעלי עניין.
• לקבוע הסדר ייעודי לדיווח על שינוי בזהות בעל השליטה.

מה המשמעות המעשית?

לצד ההיבטים הרגולטוריים, ההמלצות משקפות שינוי תפיסתי באשר לאופן שבו מצופה מחברות ציבוריות לתקשר עם שוק ההון, תוך מעבר מדיווח המבוסס על היקף מידע לדיווח המתמקד במהות, בניתוח ניהולי ובשימוש בכלים טכנולוגיים.

עם זאת, בשלב זה ההמלצות אינן מחייבות. חלק מהן יחייבו תיקוני חקיקה וחלקן עשויות להיות מיושמות באמצעות תיקוני תקנות, הנחיות או עמדות סגל של רשות ניירות ערך. עד להשלמת הליכים אלה, הדין הקיים ממשיך לחול במלואו.

אף שמדובר בשלב זה בהמלצות בלבד, הן עשויות לשמש אינדיקציה לכיוון שאליו מבקשת רשות ניירות ערך להוביל את משטר הגילוי בשנים הקרובות. לפיכך, מומלץ כי תאגידים מדווחים, דירקטוריונים והנהלות יעקבו כבר עתה אחר התקדמות הליכי היישום ויבחנו את השלכותיהם האפשריות על תהליכי הדיווח והציות בארגון.

לדוח המלא של הוועדה, לחצו כאן.

סקירה זו כוללת מידע תמציתי בלבד שנמסר רק למטרות אינפורמטיביות. המידע כאמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.