בחודש דצמבר, 2023 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחייב נושא משרה בחברה בחלק מחוב צבור של החברה לרשם החברות בגין אגרות שנתיות.

במסגרת בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי הנאמן של חברה פרטית שהפסיקה את פעילותה בשנת 2003 ונמצאת בהליך פירוק, ביקש הנאמן לחייב את בעל השליטה ונושא משרה בחברה, בין היתר, בכלל חובות החברה לרשם החברות בגין אגרות שנתיות שלא שולמו על ידי החברה משנת 2008 והצטברו לעשרות אלפי שקלים (חדל"ת 67832-08-21 פרובימט בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי).

בבקשתו, התבסס הנאמן על סעיף 288 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שנכנס לתוקף בשנת 2019, וקובע, בין היתר, שאם ידע דירקטור או מנהל כללי, או שהיה עליו לדעת, כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון והוא לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט להורות כי אותו דירקטור או מנהל יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו.

במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט שלא ניתן לייחס למשיב אחריות מכוח סעיף 288 לחוק בגין התקופה שקדמה לכניסתו של החוק לתוקף, משום שתחולתו של החוק היא פרוספקטיבית ולא רטרוספקטיבית. כלומר, לא ניתן להחיל לאחור נורמות התנהגות שנולדו לראשונה בשנת 2019, כאשר נכנס החוק לתוקף, ולהחילן על מעשים ומחדלים שהתרחשו קודם לכן. בית המשפט הדגיש כי מטרתו של סעיף 288 לחוק היא ליצור תמריץ לדירקטור או למנכ"ל לפנות לבית המשפט מיד כאשר התאגיד נקלע למצב של חדלות פירעון, כדי להסיר מעליו את החשיפה לאחריות אישית בגין נזקים שייגרמו לנושי התאגיד מאותו מועד ואילך.

מנגד, קבע בית המשפט כי יש מקום לברר את אחריותו של המשיב מכוחו של סעיף 288 לחוק לגידול בחובותיה של החברה מאז נכנס החוק לתוקף, בספטמבר 2019, כאשר ברור שאילו הגיש המשיב בקשה לפתיחה בהליכים ולפירוק החברה כבר בספטמבר 2019, הוא היה מונע בכך את גידולו של החוב בגין אגרת רשם החברות, שהיא אגרה שנתית.

בהתאם, קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת הנאמן וקבע כי יש מקום להטיל על המשיב אחריות בגין חובות האגרה לרשם החברות שהצטברו מאז ספטמבר 2019 ואילך.

 לנוסח מלא של פסק הדין, לחץ כאן.

סקירה זו כוללת מידע תמציתי בלבד שנמסר רק למטרות אינפורמטיביות. המידע כאמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.