ב-5 באוגוסט 2024 אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), אשר ייכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. מטרת התיקון היא להתאים את החקיקה הקיימת לעידן הדיגיטלי המתפתח ולעקרונות הגנת המידע הנהוגים במדינות שונות ברחבי העולם.

לקראת כניסת הרגולציה החדשה לתוקף, גיבשנו עבורכם מדריך תמציתי הכולל את העקרונות המרכזיים, וההליכים המתאימים שיסייעו לארגונכם להיערך באופן מיטבי לשינויים הצפויים.

להלן העקרונות המרכזיים:

1. הרחבת סמכויות האכיפה –אחד השינויים המשמעותיים בחוק הוא הסמכות החדשה של הרשות להטיל עיצומים כספיים בסכומים נרחבים. בנוסף, החוק עיגן והרחיב את סמכויות הרשות, בכך שהעניק לה, מעבר לסמכויות המנהליות הקיימות, גם סמכויות חקירה פלילית. כמו כן, הרשות מוסמכת לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו שיפוטי שיאסור על עיבוד מידע אישי או יורה על מחיקתו, כאשר עולה חשש ממשי לפגיעה בפרטיות המידע.
2. חובת הפיקוח של הדירקטוריון – בהתאם להנחיה שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות בספטמבר 2024 (הנחיה מס' 1/2024), מודגש כי על הדירקטוריון בארגונים בהם קיימים מאגרים רבים הכוללים מידע אישי, או בחברות שפעילותן יוצרת סיכון מוגבר לפגיעה בפרטיות, חלה החובה לנקוט ביישום מדיניות כוללת. תפקידי הדירקטוריון כוללים קביעת מסמך הגדרות המאגר, אישור עקרונות נוהל אבטחת המידע וקביעת הפעולות הדרושות בעקבות סקרי סיכונים, מבדקי חדירות וביקורות תקופתיות, למען שמירת רמת אבטחה תקינה במאגרי המידע של החברה.
3. חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) – גופים ציבוריים וארגונים שעיקר פעילותם כרוכה בעיבוד מידע אישי בהיקפים נרחבים, או בביצוע מעקב שיטתי אחר אנשים, נדרשים למנות ממונה על הגנת הפרטיות. תפקידו של הממונה הוא לפקח על עמידת הארגון בהוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות הנלוות, ולפעול לקידום שמירה על פרטיות המידע, גם מעבר לדרישות החוק.
4. הסדרת פיקוח פנימי על פרטיות בגופים ביטחוניים – החוק מחייב את כלל גופי הביטחון למנות מפקח פרטיות פנימי. מפקח זה יפעל בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות, ויהיה אחראי לפיקוח על יישום הנהלים והמדיניות של הגוף בתחום הגנת הפרטיות. בנוסף, תפקידו יכלול בירור של הפרות אפשריות של החוק, קיום הדרכות והכשרות בנושא, וכן העברת דיווחים שוטפים לראש הרשות להגנת הפרטיות.
5. שינוי במנגנון הרישום והדיווח של מאגרי מידע –החובה לרישום מאגרי מידע צומצמה באופן נרחב, כך שרבים מהגופים במגזר הפרטי אינם מחויבים עוד ברישום מאגריהם. עם זאת, ארגונים המחזיקים במאגרים הכוללים מידע רגיש במיוחד על מספר רב של אנשים, מחויבים להעביר לרשות להגנת הפרטיות דיווח מדויק ועדכני. לעומת זאת, במגזר הציבורי חובת הרישום נותרה בעינה. בנוסף, כל גורם החייב לעמוד בדרישות חוק הגנת הפרטיות רשאי לפנות לרשות בבקשה לקבלת חוות דעת מקדמית, לצורך הבהרה אם פעילות מסוימת עומדת בדרישות החוק או התקנות.
6. איסור שימוש במידע שהושג שלא כדין והחמרת האחריות הפלילית –  התיקון קובע לראשונה במפורש כי כל שימוש במידע אישי שהושג באמצעים בלתי חוקיים אסור לחלוטין. החוק כולל גם פרק פלילי ייעודי המטיל סנקציות על עיבוד מידע אישי ללא הרשאה מתאימה, וכן על מסירת מידע כוזב לאנשים פרטיים או לרשויות. נוסף על כך, התיקון מרחיב את סמכויות בתי המשפט לפסוק פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק בגין הפרות, בהתאם לעילות נוספות הקבועות בחוק הקשורות למאגרי מידע.
7. עדכון הגדרות החוק לאור השינויים הטכנולוגיים והרגולטוריים המודרניים – התיקון מבצע עדכון והבהרה של כלל ההגדרות המרכזיות בחוק. בנוסף, הוא מציג לראשונה הגדרה מודרנית לסוגי מידע אישי הנחשב ל"רגיש במיוחד", בהתאמה לסטנדרטים הבינלאומיים בתחום הגנת הפרטיות שהתפתחו במדינות מובילות, ובכלל זה בהתאם לדרישות רגולציית הגנת המידע של האיחוד האירופי (GDPR).

לצפייה בתיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות , לחץ כאן.

סקירה זו כוללת מידע תמציתי בלבד שנמסר רק למטרות אינפורמטיביות. המידע כאמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.