בחודש נובמבר, 2024, פסק בית הדין לעבודה בתל אביב כי בנסיבות העניין פיטוריה של עובדת נעשו בחוסר תום לב מאחר שמטרת הפיטורים היתה לסכל את זכאותה של העובדת להענקת האופציות ומימושן (סע"ש (ת"א) 7535-07-22 טימאה קובאץ' – נובו סנטרל בע"מ).

פרטי המקרה

התובעת, טימאה קובאץ' כיהנה בתפקיד Lead Data Scientist בחברת נובו סנטרל בע"מ, חברת סטארט-אפ שעסקה במתן פתרונות בתחום גיוס כספים. במסגרת הסכם העסקה שנחתם בין העובדת לבין החברה, נקבע כי בנוסף למשכורת חודשית של העובדת, היא תהיה זכאית לאופציות למניות של החברה, כאשר ההסכם כלל מנגנון הבשלה (vesting) של אופציות לעובדים.

עוד נקבע בהסכם כי הקצאת האופציות מותנית באישור דירקטוריון החברה.

בסמוך לפני מועד הבשלת המנה הראשונה של האופציות, הודיעה חברה לעובדת על פיטוריה, בנימוק לפיו אין עוד צורך בתפקידה וזאת לאור שינויים שערכה החברה באפיון המוצר ולאור מצב הפיננסי המוגבל של החברה.

לטענת העובדת, הפיטורים נעשו בחוסר תום לב, כאשר מטרתם האמיתית היתה לסכל את זכאותה למימוש האופציות. מנגד, טענה החברה כי הקצאת האופציות מעולם לא אושרה כדין על ידי דירקטוריון החברה, ולכן ממילא ההתחייבות להקצאת אופציות מעולם לא התגבשה לזכות מחייבת.

החלטת בית הדין

בית הדין לעבודה קיבל את עמדת העובדת וקבע כי ממכלול הראיות עולה כי עיתוי הפיטורים לא היה מקרי וכי מטרתם היתה למנוע מן העובדת את מימוש האופציות שהיו מצויות על סף הבשלה מימוש, כאשר התנהלות זו של החברה מהווה הפרת חובת תום הלב המוגברת החלה ביחסי עבודה.

במסגרת פסק הדין קבע בית הדין כי החברה לא פעלה להביא את הקצאת האופציות לאישור הדירקטוריון, למרות שהייתה מחויבת לכך. בנוסף, קבע בית הדין כי במסגרת השימוע לא הוצגו בפני העובדת הנימוקים האמיתיים שהובילו לפיטוריה, זאת באופן שפיטוריה נעשו בחוסר תום לב.

בית הדין הדגיש שפיטורים שמטרתם למנוע מן עובד מימוש אופציות על סף הבשלה מהווים ניצול לרעה של כוחה של המעסיקה והפרת חובת תום הלב המוגברת החלה ביחסי עבודה.

בנסיבות אלה כאמור, קבע בית הדין כי לא רק שהעובדת זכאית לממש את מנת האופציות שהיתה על סף הבשלה, אלא גם כי החברה היא זו שתישא בחבות המס שתחול על עובדת כתוצאה ממימוש האופציות וזאת בנוסף לפיצוי כספי נוסף.

המשמעות המעשית למעסיקים

פסיקה זו מחדדת ומדגישה את חובת המעסיקים לנהוג בתום לב ובאחריות בהתחייבויות למתן אופציות לעובדים, במיוחד בחברות סטארט-אפ שבהן אופציות הן כלי תגמול מרכזי ונפוץ.

פסק הדין מציב גבולות ברורים להתנהלות מעשית: לא די בניסוחים כלליים או התחייבויות מותנות בלבד – על המעסיק לפעול באופן יזום ומשמעותי למימוש התחייבויות אלו. חוסר זהירות או ניסיון לעקוף את תנאי ההבשלה במטרה לסכל זכויות עובד עלולים להיחשב כחוסר תום לב, לפגוע באמון העובדים ולחשוף את החברה לסיכונים משפטיים משמעותיים.

לנוסח מלא של החלטה בית המשפט לחץ כאן.

סקירה זו כוללת מידע תמציתי בלבד שנמסר רק למטרות אינפורמטיביות. המידע כאמור אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.