ביום 28 באוקטובר 2025 פרסם בית המשפט המחוזי בתל אביבי את פסק דינו בערעור שהגישה חברת הקסהדייט בע"מ (ע"מ 59306-01-23 הקסהדייט בע"מ נ' פקיד השומה תל אביב 3). פסק הדין עוסק בקביעת השווי נכסים בעסקאות המבוצעות בין חברות קשורות (כגון חברה אם וחברה בת), ובין צדדים שאינם קשורים.
פסק דין זה נחשב לתקדימי, מאחר שהוא מבהיר עקרונות חשובים בחישוב שווי נכסים בעסקאות כאלה ובמרכזו הוא עוסק בשתי סוגיות עיקריות. הראשונה נוגעת לשאלה האם בעת חישוב שווי הנכסים יש לגלם את המס שהחברה צפויה לשלם בעתיד, כלומר האם השווי צריך להיכלל כולל מס או ללא מס.
השנייה עוסקת בתשלומים נדחים (Holdback) – סכומים המיועדים למייסדים או לבעלי מניות רק אם הם ימשיכו לעבוד בחברה לאחר השלמת העסקה, או אם יתקיימו תנאים נוספים. פסק הדין דן בשאלה האם תשלומים כאלה נחשבים כחלק מהשווי הכולל של הנכסים או לא.
עובדות המקרה
חברת הקסהדייט היא חברה פרטית שנוסדה על ידי שלושה מייסדים. בשנת 2017, מכרה החברה את כל מניותיה לקבוצת מיקרוסופט תמורת 75 מיליון דולר. מתוך סכום זה, 65.4 מיליון דולר שולם מיד לאחר חתימת ההסכם, בעוד ש‑9.3 מיליון דולר הותנו בתנאי שהמייסדים ימשיכו לעבוד בחברה במשך שלוש שנים.
בסמוך לאחר השלמת עסקת רכישת המניות, התקשרה הקסהדייט בהסכם עם מיקרוסופט, לפיו מכרה לקבוצת מיקרוסופט את נכסיה, לרבות קניין הרוחני שבבעלותה, בתמורה לסך של 65.4 מיליון דולר, סכום שנקבע בהתבסס על התמורה ששולמה בעסקת מכירת המניות, בניכוי רכיב ה- Holdback.
רשות המסים טענה שהחברה לא דיווחה נכון על שווי הנכסים. לפי עמדת הרשות, סכום התשלומים הנדחים צריך להיכלל כחלק מהתמורה הכוללת, ויש לקחת בחשבון גם את המס הצפוי בעתיד בגין מכירת הנכסים. בנוסף, הרשות ראתה כי ההפרש בין התמורה ששולמה בפועל לבין השווי שחישבה מהווה סוג של חוב, שעליו יש לחשב ריבית.
סוגיית גילום המס
סוגיית גילום המס עסקה בשאלה האם בעת חישוב שווי נכסים שמועברים בין חברות קשורות יש לכלול את המס הצפוי בעתיד. החברה והרשות הסכימו כי קביעת השווי תתבצע בשיטת השוואת מחירים – כלומר, להשוות את העסקה לעסקאות דומות בין צדדים בלתי קשורים כדי לוודא שהמחיר משקף את "מחיר השוק האמיתי".
החברה טענה שאין לכלול מס עתידי, שכן שיטה זו כבר משקפת את כלל השיקולים הכלכליים, לרבות מסים, וכי רשות המסים שינתה את מדיניותה ללא פרסום רשמי. רשות המסים טענה כי הנחיות ה-OECD מחייבות להביא בחשבון את המס הצפוי, ואין בכך שינוי מדיניות.
בית המשפט קיבל את עמדת החברה וקבע כי בגישת השוואת המחיר אין מקום לגילום מס. עוד נקבע כי גילום המס אינו מעוגן בדין או בהנחיות רשות המסים, וכי הרשות פעלה בניגוד לפרסומיה.
סוגיית ה‑Holdback
החברה טענה שאין לכלול את סכום התשלומים המותנים בשווי הנכסים, משום שמדובר בתשלום שתלוי בהמשך עבודתם של המייסדים – למעשה בונוס שימור או תשלום עבור עבודה עתידית – ולכן צריך להוון אותו לפי ערך הזמן של הכסף.
רשות המסים טענה מנגד שהתשלום הוא חלק מהתמורה הכוללת למניות, והתנייתו בעבודה נועדה רק להבטיח את ביצוע העסקה ולשמור על ערך הנכסים. בנוסף, כספי ההולדבק הופקדו בנאמנות והושקעו לטובת המייסדים, ולכן מדובר בתמורה ממשית שכבר קיימת ולא בתשלום עתידי שאינו ממומש.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי יש לכלול את רכיב ה- Holdback בקביעת שווי הנכסים המועברים, תוך שהוא מבחין בין תשלום המותנה בהמשך העסקת המייסדים לבין תשלום בעד עבודתם. בית המשפט הבהיר כי בעוד שתשלום בעד עבודה משקף תמורה בגין שירותים ואינו חלק משווי הנכסים, תשלום המותנה בהמשך העסקת אנשי מפתח משקף התחייבות שנועדה להבטיח מימוש עסקה ולפיכך יש לראות בו חלק מהתמורה בעדה.
לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.